שחיקת סחוס במפרק בסיס האגודל
מפרק בסיס האגודל מהווה את אחד משלושת המפרקים של האגודל. מפרק זה מהווה את נקודת החיבור בין עצם הטרפזיום המצויה בבסיס האגודל עצמו לבין העצם המטה קרפאלית שבכף היד.
הידיים שלנו הן מבין האיברים החיוניים ביותר בגופינו וכמעט כל פעולה אותה אנו מבצעים מערבת אותן. לא זאת ועוד, האגודל לוקח חלק כמעט בכל תזוזה של כפות הידיים ועל כן מפרק זה מועד כל-כך לשחיקה.
שחיקה של מפרק בסיס האגודל היא השחיקה הנפוצה ביותר שיכולה להתפתח בגוף האדם. למעשה, מצב זה צפוי להופיע ב-1.5-2% מהאוכלוסייה.

מה עלול להוביל לשחיקה של מפרק בסיס האגודל?
אילו תסמינים יכולים להעיד על שחיקה של המפרק ולהוביל לצורך בבדיקה אצל אורתופד כף יד?
כיצד מאבחנים?
שחיקת מפרק בסיס האגודל מסווגת לארבע רמות חומרה:
דרגה אחת – בה השחיקה משנית לחוסר יציבות המפרק ומתפתחת דלקת כרונית (סינוביטיס).
דרגה שתיים – התפתחות של תהליך ניווני וספיגה של הסחוס המפרקי.
דרגות שלוש וארבע – היעלמות כמעט מוחלטת של הסחוס התוך מפרקי וחיכוך ישיר בין עצמות המפרק המוביל לשחיקת המפרק, היצרות שלו והגבלה משמעותית בתנועה.
מהן דרכי הטיפול?
אילו ניתוחים מסייעים לטיפול בשחיקת סחוס בבסיס האגודל?
שחיקת בסיס אגודל בדרגה קלה תטופל באמצעות ניתוח פשוט יחסית לתיקון ציר העצם באמצעות חיתוך שלה, הסתת העומסים המופעלים על החלק הפנימי של המפרק והעברתם אל החלק האחורי של המפרק (אשר לרוב יפגע פחות עקב שחיקת המפרק).
במצבים מתקדמים יידרש ניתוח נרחב יותר. במשך שלושת העשורים האחרונים פותחו מעל ל-13 טכניקות כירורגיות לטיפול בשחיקה מתקדמת של בסיס האגודל.
בעבר, הניתוח הרווח היה ניתוח טרפזקטומי אשר כלל כריתה של עצם הטרפזיום יחד עם הסרה של הסחוס המפרקי הפגוע. מדובר בניתוח מוצלח יחסית, אולם הוא כרוך בהחלמה קשה ומורכבת שהניאה רבים מביצוע הניתוח.
מזה כעשור מתבצע ניתוח החלפת מפרק לטיפול בשחיקת בסיס האגודל – הליך דומה במהלכו להחלפות מפרקי הברך והירך המוביל לתוצאה מוצלחת ומלווה בהחלמה קצרה וקצרה הרבה יותר.
כיצד מתבצע ניתוח להחלפת מפרק בסיס האגודל?
הניתוח מתבצע תחת הרדמה כללית ובמהלכו מוחלפים המשטחים המפרקיים במשתלי מתכת קטנים. המשתלים משמשים כתחליף לעצמות המפרק והסחוס הפגוע וכך מאפשרים לשמר את תנועתיות האגודל.
היתרונות בניתוח החלפת מפרק בהשוואה לניתוח טרפזקטומי רבים: ראשית, ההחלמה אחרי ניתוח זה קלה הרבה יותר. למעשה, כבר לאחר שלושה שבועות ניתן להסיר את התפרים ולהתחיל בתזוזה של האגודל וביצוע פיזיותרפיה לשיקום. שנית, גם במעקב של עשור נמצא כי תפקוד המפרק המלאכותי נשמר בכ-94% מהמקרים.
לסיכום, שחיקה של מפרק בסיס האגודל היא אחת מהפגיעות הנפוצות ביותר בתחום כירורגיית כף היד, אשר עלולה להוביל למגבלה משמעותית בתנועת כף היד ובתפקוד. אבחון מהיר של הבעיה ותכנון מדויק של אסטרטגיית הטיפול בהתאם לחומרת המצב עשויים לתרום רבות לשיקום המפרק וחזרה לתנועה מלאה.